האותיות הקטנות בביטוח הסיעודי

אין חולקים על חשיבותו של הביטוח הסיעודי, אך ישנם כמה עניינים שרצוי מאד לבררם טרם החתימה על הטפסים. 

להלן מספר טיפים בתחומי ביטוח וניהול סיכוני בריאות, למבקשים להבטיח את עצמם מפני סיכונים בביטוח סיעודי:

1.למלא הצהרת בריאות - בכדי שחברת הביטוח לא תבוא ותטען שלא הצהרת על בעיה כזאת או אחרת ולכן לא תכסה אותך.

2. לא לקבל החרגות - כלומר, אם חברת ביטוח מסכימה לבטח אותך, אבל בתנאים מסוימים - לדוגמה, בעיות גב היא לא תבטח - לא להסכים לזה. כי אחר כך יתחיל הוויכוח אם המצב הסיעודי נקבע בגלל בעיות בגב או לא.

3. לעשות ביטוח סיעודי כבר בגיל צעיר- הסיבה לכך, תאונות ומחלות קשות אשר פוקדות לצערנו גם אנשים צעירים- מצב שגורם לקטסטרופה גדולה יותר בשל העובדה שלא הייתם ערוכים לכך כלכלית.

4. יש לדאוג לכך שהביטוח יכסה יותר משלש שנים של גמלה- קשישים רבים חיים יותר משלוש שנים לאחר שהוגדרו כסיעודיים. כך תמנעו ממצב בו תופסק הגמלה בטרם עת.

לפניכם תיאור מקרה בנושא: ישראלים רבים כבר ביטחו את עצמם בביטוח סיעודי- רובם באמצעות קופות החולים,חלקם באמצעות חברות ביטוח פרטיות, ומתוך מחשבה שכל יבטיחו לעצמם גמלה מסודרת ובטוחה. כאשר ביקשו לממש את הפוליסה, גילו רבים מהם כי הם מצויים בבעיה, וכי חברת הביטוח טוענת כי תנאי הביטוח אינם חלים עליהם ואף מבקשת להחזיר להם את כספם. מדוע???? בגלל האותיות הקטנות כמובן!

במקרה שלפנינו גברת נחמדה קבלה מכתב קצרצר מחברת הביטוח הפרטית בה עשתה ביטוח סיעודי. במכתב מצוין על פני חמש שורות קטנות וייבשות כי לחברת הביטוח התברר כי הגברת אינה שולטת על סוגר השתן כבר מספטמבר 96, טרם היותה מבוטחת, ושהיא סובלת גם מדיכאון ומחרדה ומטופלת תרופתית. לכן, החליטה החברה על ביטול הפרק הסיעודי בביטוח החל מתאריך ההצטרפות ומשיבה לה את הכספים שהפקידה. את המכתב חותמת חברת הביטוח בברכת בריאות איתנה.

מה ששבר את גב הגמל היו שלוש המלים הללו, "בברכת בריאות איתנה'", טענה הגברת בת ה 82 ניצולת שואה עם דמנציה אשר החליטה שלא לשתוק .והחליטה להגיש תביעה לבית משפט השלום בתל אביב על הפרת פוליסת ביטוח, באמצעות עורך דינה אשר מתמחה בתחום.

בגוף התביעה נטען כי הגברת בעת קבלתה לביטוח, שלטה על סוגר השתן ושכך היה עד לאשפוזה ב-2007. אשר לבעיות הדיכאון נטען, כי האישה היא ניצולת שואה שכרבים במצבה סובלת מבעיות הנובעות ישירות מהזוועה שעברה. עוד נטען כי אין קשר בין מצבה הדיכאוני למצבה הסיעודי.

בתגובה חברת הביטוח ביקשה להדגיש, כי הם דווקא קשובים לבעיות של המבוטחים החולים. ואף חוללו שינויים ביחד עם המפקח על הביטוח באוצר בשנת 2000 . אם כך הוא הדבר, כיצד ייתכן שהיא קבלה מכתב שכזה?

ומה שמעניין אף יותר הוא העובדה שפרטים כה חשובים ואקוטים בגוף הפוליסה אינם מובאים באותיות מודגשות ובליווי הסבר בעל-פה מצד הסוכנים שממהרים להחתים אנשים תמימים שאינם מצויים ברזי הפרוצדורה וזכויותיהם.